מאמרים

הפוליגרף במציאות של קיצורי דרך / מורדי גזית

"לא הייתי רוצה לקבל דיאגנוזה רפואית המבוססת על בדיקה אוטומטית, מצומצמת וטכנית ועל סמך זה לחרוץ את גורלי. כשאני עומד בפני החלטה על ניתוח מסוים, אני מעדיף להיעזר ברופא מקצועי שיערוך לי את כל הבדיקות הנדרשות וישלב את כל הידע והנתונים המרביים בכדי להגיע לדיאגנוזה הנכונה".

מעת לעת מתפרסמות לידיעת הציבור ידיעות אודות בדיקות פוליגרף שנערכו ותוצאותיהן, אך המידע המובא לציבור על אודות הבדיקה הינו חלקי ומועט. על כן, הייתי מעוניין להאיר מעט את עיניכם, תחילה, אסקור את השימושים השונים המתבצעים באמצעות בדיקות הפוליגרף. בשטח רווחות 3 סוגי בדיקות (בשיטות שונות):

1. בדיקה ספציפית – לגבי אירוע שקרה. פרטיו ידועים והבדיקה נערכת באופן ממוקד בכדי לבחון מעורבותו האפשרית של הנבדק – כשהמעורבות יכולה להיות במישרין או לא במישרין (ביצוע המעשה, שותפות בביצוע, סיוע בדרך כלשהי וכו').
2. בדיקת סינון / מיון – קבלת מועמדים לעבודה או לתפקיד מסוים, בדיקת מהימנותם וחשש לניצול לרעה של התפקיד. בבדיקה זו בוחנים מעשים שונים מהעבר שבוצעו או אמורים להתבצע, זאת בכדי להפחית את הסיכון להתנהגויות חריגות בעתיד (מעילות, גנבות, הדלפות מידע, ריגול תעשייתי וכיו"ב). הבדיקה מתייחסת למגוון רחב של התנהגויות מהעבר היכולות להעיד על דפוס התנהגות. אין מידע ספציפי על מעשה קונקרטי זה או אחר ונבדקים מספר נושאים לאורך ההיסטוריה התעסוקתית של אותו אדם. אחת הדוגמאות הבולטות לבדיקת פוליגרף שמנעה מינוי לתפקיד בכיר התרחשה באמצע שנות ה 70 של המאה הקודמת אז נמנע מינויו, ברגע האחרון, של אשר ידלין לנגיד בנק ישראל בזכות בדיקת פוליגרף.
3. בדיקות תקופתיות – בדיקות שנערכות מעת לעת לאנשים שכבר עובדים בתפקיד מסוים, תוך התרכזות במעשים ספציפיים העלולים לגרום נזק לאותה חברה או לאותה מערכת (גנבת מידע, מעילה, גנבות חומריות – באופן עצמאי או בשיתוף פעולה). בדיקות מעין אלה מסייעות בהעלאת רמת הביטחון באותו גוף גם ע"י הרתעה. גם בבדיקה זו, אין מידע על מעשה ספציפי ידוע, אלא בדיקת אפשרויות ההיפותטיות העלולות להוות סיכון לחברה/למערכת.

הבדיקות הספציפיות מחייבות את הבודק להכיר מראש את פרטי האירוע וללמוד את כל הפרטים הקשורים לאירוע הספציפי. הבדיקות התקופתיות מחייבות אף הן למידה והכרה של המערכת בה פועל הנבדק והבנת הרגישויות באותה המערכת. כך גם בבדיקות הסינון, על הבודק להכיר היטב את החולשות ונקודות התורפה בעבודה בתוך המסגרת אליה מיועד הנבדק בכדי לבחון את הסיכונים הכרוכים בתפקיד המסוים. לו למשל הייתה נערכת בדיקת קבלה לעבודה בבנק, לאתי אלון וזו הייתה נבדקת בהמשך בבדיקה תקופתיות, סביר להניח שלא היינו חווים את קריסת הבנק למסחר ואנשים כה רבים לא היו מאבדים את כספם.

כעת, אסביר את תהליך הבדיקה עצמה, בדיקת הפוליגרף הינה תהליך אבחוני פסיכו-פיזיולוגי המורכב משני חלקים: החלק הפסיכולוגי והחלק הפיזיולוגי.

בחלק הפסיכולוגי נוצר קשר בין הבודק לנבדק, נערכת שיחה מקדימה במהלכה הנבדק מוסר את גרסתו, מנותחות האפשרויות השונות, החשדות והסיבות לחשדות וכאן גם מנוסחות (מראש) השאלות לבדיקה. שאלות אלה מנוסחות, כאמור בכפוף לנושא שעל הפרק, בלשונו, בשפתו ועל פי אופן התבטאותו של הנבדק. השאלות הן אך ורק בלשון כן ולא – אין מקום לתשובה מורכבת או לא חד משמעית.

במקרים רבים כאשר הצדדים מתדיינים בבית המשפט אלו מופנים לבדיקת פוליגרף, במקרים אלו השופט מציין בהחלטתו את הנושאים עליהם אמורים הצדדים להיבדק, אך מותיר את ניסוחן הסופי של השאלות לשיקול דעתו המקצועית של הבודק.

 רק לאחר שהשאלות נוסחו מראש עם הנבדק, מתקדמים לשלב הבא שהוא השלב הפיזיולוגי – שמשמעותו קליטת תגובותיו הפיזיולוגיות של הנבדק.

החלק הפיזיולוגי – קליטת תגובות שקשורות / נובעות מפעילות מערכת העצבים האוטונומית של הנבדק במספר ערוצים (כגון מוליכות חשמלית של העור, סטורצייה, שינויים קרדיווסקולריים וכו') בשלב זה הנבדק מתחבר למכשיר שקולט מספר ערוצים פיזיולוגיים בעת ובעונה אחת ומתקבל רישום גראפי (כמו הגראפים בבית החולים) ואז הנבדק נשאל את השאלות שנוסחו וסוכמו עמו מראש. על השאלות חוזרים מספר פעמים תוך הפסקה בין חזרה אחת לשנייה.

בסיום כל התהליך והחזרות, על הבודק לנתח את הגראפים / התרשימים שהתקבלו (על פי כללים מקצועיים ידועים) ועל סמך ניתוח זה יוכל הבודק לחוות את דעתו באשר לאמיתות גרסתו של הנבדק.

כאמור, זאת לא מכונת אמת אלא תהליך אבחוני מורכב המבוסס על עקרונות פסיכולוגיים ומידע פיזיולוגי.

מכונה – זה משהו אוטומטי, מכניסים חומר (שאלה) לוחצים על הכפתור ויוצא מוצר (תוצאה). בדיקת פוליגרף היא אינה מכונה, אלא תהליך אבחוני מורכב הנשען במידה רבה גם על הידע והמקצועיות של הבודק.

אמת – לא בודקים אמת, אלא בודקים אם הנבדק משקר. האמת אינה מוחלטת – סובייקטיבית, תלויה בתפיסת העולם ופרשנותו של האדם, אמת דתית, אמת היסטורית (his story), שיפוט המציאות של הנבדק וכיו"ב.

שקר – זה משהו מכוון מצד הנבדק – חד משמעי, הנבדק יודע שהוא משקר.

בעבר הרחוק, הקרוב וגם בימינו, בני אדם במסגרות שונות ביקשו לאבחן שקרים בדרכים שונות: בדיקת התנהגויות, הבעות פנים, שימוש במילים (פסיכולינגואיסטיק), מדידת ערוצים פיזיולוגיים שונים.

בדיקת הפוליגרף הינה שילוב של מרבית (אם לא כל) האלמנטים שהזכרתי. POLY GRAPH משמעו הרבה גראפים, אבל גם מרכיבים רבים (כפי שציינתי – פסיכולוגיים ופיזיולוגיים). אין זה מבדק בלתי תלוי אלא שילוב של כל המרכיבים אותם ציינתי.

אם לבודק אין ידע מספיק על האירוע, או שהבדיקה נעדרת מרכיב פסיכולוגי ולא קיים קשר עם הנבדק לניסוח שאלות מיטביות וכך גם באשר לקליטת הערוצים השונים, הרי שזו תהיה בדיקה פגומה. כאשר מנסים ליצור מערך אבחוני מצומצם כמו למשל בדיקה מרחוק ללא הבודק, קליטת ערוץ בודד או רק חלק מהערוצים – הדבר פוגם בבדיקה ופוגע בתוקפה.

בעבר, היו ניסיונות להכניס לשימוש מכשור מסוגים שונים שקולט מקצת הערוצים הפיזיולוגיים, אך בלא קשר פסיכולוגי עם הבודק, קליטה אוטומטית וכו' – הדבר פגם מאד במהימנות הבדיקות ובתוקפן המדעי.

בדיקת פוליגרף כאמור הינה שיטה אבחונית המשלבת אלמנטים רבים, הבדיקה עצמה עורכת זמן ומצריכה ידע רב.

אני לא הייתי רוצה לקבל דיאגנוזה רפואית המבוססת על בדיקה אוטומטית, מצומצמת וטכנית ועל סמך זה לחרוץ את גורלי. כשאני עומד בפני החלטה על ניתוח מסוים, אני מעדיף להיעזר ברופא מקצועי שיערוך לי את כל הבדיקות הנדרשות וישלב את כל הידע והנתונים המרביים בכדי להגיע לדיאגנוזה הנכונה. יש משמעות לכך שרופא יפגוש אותך פנים אל פנים, יבדוק אותך בסטטוסקופ, ייקח לך לחץ דם, יפנה אותך לבדיקות מעבדה שונות, MRI וכיו"ב ורק אז, יקבל החלטה לגבי המשך הטיפול.

נכון, שקל יותר (ואולי גם זול יותר) לעשות בדיקה רפואית בטלפון, אך, אני, הייתי בהחלט מהסס להיכנס לניתוח לב פתוח על סמך הליך חלקי ומצומצם.

כותב המאמר הוא חבר מייסד של איגוד בודקי הפוליגרף בישראל ויו"ר האיגוד בשנים 2007-2009. חבר באיגוד האמריקאי לבודקי פוליגרף (APA) ובאיגוד הפוליגרף הבריטי והאירופאי, בעל ניסיון של מעל  ל 40 שנים כבודק פוליגרף ומנהל מעבדה, בוגר האוניברסיטה העברית בפסיכולוגיה, בעבר ניהל את בית הספר לפוליגרף של משטרת ישראל ושימש ראש מעבדות הפוליגרף בפועל במשטרת ישראל. מראשית שנות ה 80, משמש כעד מומחה בבתי המשפט בישראל.  זוכה הפרס היוקרתי לשנת 2019 ע"ש לאונרד קילר (1903-1949) מטעם איגוד הפוליגרף האמריקאי ((A.P.A על תרומתו רבת השנים להכשרת בודקי פוליגרף ברחבי העולם.

ליצירת קשר ותיאום בדיקה לחצו כאן

© כל הזכויות שמורות - גזית מכון פוליגרף ואבחון מידע בע"מ.